1. תובענה כספית חוזית/נזיקית ע"ס 700,000 ש"ח שהתובעים, בני זוג, הגישו נגד הנתבעים.
שמות הנתבעים עברו תהפוכות במהלך הדיונים, כאשר לכתחילה הוגשה התובענה נגד הנתבעים 1 ו- 2 וכן נתבע נוסף "תיווך אדיר" שהתובענה נגדו נדחתה, בהסכמה, עפ"י החלטה מיום 4/10/05.
בהמשך הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן, בו הוסיפו נתבעים נוספים שהם: עיריית נהריה וכן בנק לאומי למשכנתאות, כאשר בנק לאומי למשכנתאות נמחק סופו של דבר מכתב התביעה המתוקן ובמקומו בא כתב תביעה מתוקן, בשלישית, כאשר בו הוספה נתבעת נוספת היא: "הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה נהריה", כך שהנתבעים, כפי שהתגבשו סופו של יום, הם הנתבעים כפי שמפורטים בכותרת פס"ד זה.
הנתבעות מס' 3 ו- 4 ייקראו להלן: "הנתבעות" או "עיריית נהריה וועדת התיכנון".
הנתבעת מס' 3, עיריית נהריה הגישה מצידה הודעת צד שלישי נגד חברת הביטוח הראל בע"מ וזאת מכוח חוזה ביטוח שביניהם.
התובענה העילה וראיות התובעים:
2. התובעים טענו בכתב התביעה כי ביום 25/11/98 רכשו דירה מאת הנתבעים 1 ו- 2 (להלן: "הנתבעים" או "המוכרים"), דירה בת ארבעה חדרים, הנמצאת בקומת הקרקע ברח' ויצמן 5/13 א' והידועה כחלקה 97/1 בגוש 18166 (להלן: "הדירה") וזאת במחיר של 130,000 $.
התובעים טענו בסעיף 8 לכתב התביעה :
"
ביום 14/10/04, בשעות הבוקר המקודמות שרר באיזור הגליל המערבי מזג אוויר חורפי סועד, משקעים רבים ירדו תוך פרק זמן קצר וגרמו לשיטפונות והצפות מים בעיר נהריה ובנחלים הסמוכים לה, ברחובות ובחצרות הבתים, סחף מים ובוץ גרמו להצפת הדירה ונזקים ממשיים נגרמו לדירה ולתכולתה".
התובעים טענו כי בעקבות הנזקים דלעיל הם הגישו תובענה נגד חב' הביטוח (חב' ביטוח ישיר) אשר ביטחה את הדירה ואו אז נתגלה להם, לאחר בדיקת שמאי מטעם חב' הביטוח, כי הדירה הינה למעשה "חניון לשעבר" שנסגר באמצעות קירות בלוקים והוסב לשמש כדירת מגורים.
בעקבות הגילוי הנ"ל פנו התובעים אל עיריית נהריה, אשר השיבה כי לדירה אין היתר בנייה, כך טענו התובעים.
התובעים הוסיפו וטענו כי המוכרים חייבים לפצותם בסכום התביעה עקב הפרת הסכם המכר, עת מכרו להם את "הדירה" ביודעם כי מדובר בחניון לשעבר שנסגר בבלוקים וכי הפרו את חובת תום הלב החלה עליהם עת מכרו להם דירה השונה בייעודה מהמוסכם בין הצדדים.
לגבי עיריית נהריה טענו התובעים: היא, רשות מקומית הפועלת עפ"י דין, הנפיקה אישורים הנדרשים לשם העברת הדירה עפ"י דין, ציינה כי תשלומי חובה בגין ארנונה והיטלי השבחה שולמו, אף גבתה ארנונה ותשלומי חובה אחרים, זאת בשעה שהדירה אינה דירת מגורים ובכך היא התרשלה והפרה חובת הזהירות המוטלת עליה בהיותה גוף סטטוטורי הפועל עפ"י דין.
גם לגבי הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה - המופקדת על אכיפת חוק התיכנון, לרבות מתן היתרים, פיקוח על הבנייה, הריסת מבנים שנבנו בניגוד לחוק וכן העמדת העבריינים בנדון לדין, טענו התובעים שגם היא הפרה חובת הזהירות כלפי התובעים, עת לא מנעה בניית הדירה שאין עליה היתר כדין, לא פיקחה על הבנייה, לא העמידה את העבריינים לדין וגם לא דאגה להריסת הדירה ולהסרת המחדל במועד ובכך היא התרשלה ולא פעלה כפי שרשות סבירה היתה פועלת.
לפיכך ביקשו התובעים לחייב את הנתבעים לשלם להם את נזקיהם בהיקף של 700,000 ש"ח, מבלי לפרט, ובתוספת הוצאות ביהמ"ש ושכ"ט עו"ד.
ראיות התביעה:
3. מטעם התובעים הוגשו העדויות והראיות כדלקמן:
- תצהירי עדות ראשית של שני התובעים, שהינם זהים, אליהם צורפו זיכרון דברים והסכם המכר שנערך בינם לבין המוכרים ביום 25/11/98.
שני המצהירים ציינו עניין הצפת הדירה שהיתה בחורף 2004, סיפרו על הנזקים שנגרמו לדירה, שהם לא יכלו לראותם או לצפותם מראש וכן צירפו את שומת הנכס של השמאי אלי בוכריס מיום 22/11/98, שנערכה לקראת רכישת הדירה, חוות דעת השמאי אבי חזן מטעם ביטוח ישיר, שניתנה לאחר ההצפה בחורף 2004, תכתובת עם עיריית נהריה לפיה לא נמצא היתר בנייה לדירה וכן חוות דעתו של המהנדס פאדל פאעור, שהוזמנה לאחר האירועים דלעיל.